דלג לתוכן הראשי
בית/תחומי התמחות/הסכם הורות משותפת

הסכם הורות משותפת

הסכם הורות משותפת מיועד לשני אנשים המעוניינים להביא ילד לעולם ללא קשר זוגי בין אם באמצעות הפריה מלאכותית ובין אם בדרך טבעית.

פסל זוג הורים וילד עם מסמך משפטי, עט נובע וצעצוע ילדים — הסכם הורות משותפת, משרד עו"ד הלן רובינסקי טל

סקירה כללית

הסכם הורות משותפת מיועד לשני אנשים ולעתים יותר המעוניינים להביא ילד לעולם ולגדלו במשותף, ללא קשר זוגי. ההסכם מחייב הסדרה ברורה ברמה הרפואית, המשפטית וההורית כאחד - החל מאופן ההבאה לעולם, בין אם בהפריה מלאכותית ובין אם בדרך טבעית, וכלה בהסדרת זמני השהות, המזונות, אופן קבלת ההחלטות וחלוקת ההוצאות לאורך שנות גידול הילד. ככלל, ההסכם מובא לאישור בית המשפט לאחר הלידה, לאחר שבית המשפט בחן כי הוראותיו משרתות את טובת הילד. ניסוחו המדויק עוד בטרם תחילת ההליך הרפואי הוא הבסיס שממנו תיבנה ההורות ותחסכנה מחלוקות שיבואו.

יתרונות מפתח

מה אנחנו מספקים

בחירה מודעת ומחוייבת

עצם עריכת ההסכם משקפת כניסה להורות מתוך אחריות והבנה מלאה של המשמעות, ולא מתוך לחץ חברתי או נסיבות מקריות.

חלוקה הוגנת וברורה של אחריות והוצאות

ההסכם מגדיר מי אחראי למה וכיצד מתחלקות ההוצאות, ובכך מונע את אחד ממקורות החיכוך השכיחים ביותר בין הורים.

הפרדה רכושית מסודרת

בשונה מבני זוג נשואים או ידועים בציבור, ההסכם מבהיר שאין שיתוף ברכוש בין השותפים להורות, ושומר על נכסיו של כל צד.

הגנה על טובת הילד

ההסכם מעגן מראש את ענייני החינוך, הבריאות, המגורים וזמני השהות, ומבטיח לילד מסגרת יציבה ומוסכמת עם שני הוריו, גם כשאינם חיים יחד.

מסמך מחייב ואכיף

לאחר שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, ההסכם אינו הצהרת כוונות אלא מסמך שניתן לאוכפו, והוא משמש לשני ההורים מעין פוליסת ביטוח לשנים הבאות.

הסכם הורות משותפת נועד לשניים, ולעיתים לשלושה או ארבעה בגירים, המבקשים להביא ילד לעולם ולגדלו יחד מתוך בחירה, בלא קשר זוגי רומנטי ביניהם. לעיתים מדובר באנשים המכירים זה את זה מקרוב, ולעיתים בחיבור שנוצר במיוחד לשם ההורות. זהו מודל מתרחב והולך המאפשר לרבים להגשים את חלום ההורות, אך הוא טומן בחובו מורכבות משפטית ורגשית של ממש, שכן השותפות יוצאת לדרך ללא היסטוריה זוגית של אמון שנבנה לאורך שנים.

הערה
חשוב לדעת כי המשפט הישראלי אינו מכיר כיום ב״הורה שלישי״, ולכן גם כאשר ההסכם נערך בין יותר משני בגירים, יש לעצבו בזהירות ובהתאם למסגרת שהדין מתיר.

מכאן חשיבותו של ההסכם. הוא מחייב הסדרה ברורה בשלוש רמות במקביל, הרפואית, המשפטית וההורית: החל באופן הבאת הילד לעולם, בין בטיפולי פוריות ובין בדרך טבעית, דרך עניינים הנוגעים להיריון וללידה, וכלה בחלוקת זמני השהות, באחריות ההורית, באופן קבלת ההחלטות ובחלוקת ההוצאות לאורך שנות גידולו. למעשה, הסכם טוב הוא מעין ״חוקה משפחתית״ הצופה פני עתיד, המשרטטת מראש את גבולותיה של ההורות המשותפת לשני העשורים הקרובים.

ההסכם מקיף קשת רחבה של נושאים, ונהוג לחלקם לשני ראשים. האחד הוא ההחלטות העקרוניות בחיי הילד, ובהן ענייני חינוך, בריאות ודת, כגון אופי החינוך, חיסונים וסוגיות של אורח חיים. השני הוא ההסדרים המעשיים, ובהם מקום מגוריו של הילד, חלוקת זמני השהות בין ההורים, ההתנהלות בחגים ובחופשות ונסיעות לחו"ל. לצד אלה מסדיר ההסכם את חלוקת ההוצאות לגידול הילד, את מעמדם של בני זוג עתידיים של כל אחד מההורים, וגם את ההפרדה הרכושית ביניהם, שכן בשונה מבני זוג נשואים או ידועים בציבור, לשותפים להורות אין שיתוף ברכוש.

שפה שמעצבת מערכת יחסים
הקפידו לנסח את ההסכם בשפתה של הורות, לא בשפתם של גירושין. דברו על ״חלוקת הוצאות גידול הילד״ ולא על ״מזונות״, ועל ״תכנית הורית״ ולא על ״הסדרי ראייה״. אין מדובר בקוסמטיקה בלבד. ההסכם נכרת מתוך בחירה משותפת ולא מתוך פרידה, והמונחים שתבחרו מכתיבים את רוח השותפות לאורך השנים.

ככלל, ההסכם נחתם מראש ומקבל תוקף חוזי בין ההורים, אך הוא מובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה רק לאחר הלידה. בשלב זה בוחן בית המשפט כי הוראותיו עומדות בעקרון העל של טובת הילד, ומעניק לו תוקף של פסק דין. בית המשפט אינו כבול ללשון ההסכם ושומר על שיקול דעתו לטובת הילד, ולכן ניסוח מקצועי ומדויק הוא שמגדיל את הסיכוי שההסכם יאושר כלשונו. מרגע האישור הופך ההסכם למחייב ולאכיף במלוא העוצמה, ולאחריו ניתן לשנותו רק בנסיבות חריגות של שינוי מהותי.

תפקיד ההסכם הוא למנוע סכסוכים ולא רק לחלק זכויות
אל תסתפקו בחלוקת ההחלטות השגרתיות, והגדירו מראש כיצד תתקבל החלטה רפואית דחופה כאשר אין שהות להיוועצות, או כששני ההורים אינם תמימי דעים. רגע החירום הוא הזמן הגרוע ביותר לגלות שההסכם שותק, ומנגנון ברור שנקבע בשעה רגועה הוא שמגן על הילד כשהדברים נחפזים.

חשוב להבין: דווקא משום שמדובר בהסכם שילווה את הילד ואת הוריו לאורך שנים, ניסוחו המדויק עוד בטרם תחילת ההליך הרפואי הוא הבסיס שעליו תיבנה ההורות. אין זה עניין טכני של מילוי תבנית מן האינטרנט, אלא שיחה יסודית ומעמיקה שמטרתה ליישר ציפיות ולמנוע מחלוקות עוד בטרם נולדו. הסכם שנכתב בתבונה, ברגישות ובראייה משפטית, הוא אחת המתנות הראשונות שאפשר להעניק לילד שטרם בא לעולם: בית יציב, שקול ומוסכם.

שאלות שחוזרות

שאלות נפוצות

למי מתאים הסכם הורות משותפת?
ההסכם מיועד לאנשים המבקשים להביא ילד לעולם ולגדלו יחד בלא קשר זוגי רומנטי, בין שניים ולעיתים אף בין שלושה או ארבעה בגירים. לעיתים מדובר במכרים ותיקים, ולעיתים בחיבור שנוצר במיוחד לשם ההורות. המשותף לכולם הוא ההבנה שהורות אחראית ראויה להסדרה מסודרת מראש, כמו כל החלטה גורלית בחיים.
מתי עורכים את ההסכם?
עורכים וחותמים על ההסכם לפני שמתחילים בכל הליך, ובכלל זה לפני תחילת הטיפול הרפואי. הסדרה מוקדמת מאפשרת לברר ציפיות ולגבש הסכמות בעוד היחסים נינוחים, ולא תחת לחץ של מציאות שכבר התרחשה. דחיית השיחה לשלב מאוחר היא אחד המקורות השכיחים למחלוקת.
מדוע חייב לאשר את ההסכם בבית המשפט ומתי הזמן הנכון לעשות זאת?
בחתימתם מקנים הצדדים להסכם תוקף חוזי, אך כדי שיהפוך למחייב ולאכיף ביחס לילד נדרש אישור בית המשפט לענייני משפחה. האישור ניתן לאחר הלידה, ובמסגרתו בוחן בית המשפט כי ההסכם משרת את טובת הילד, ומעניק לו תוקף של פסק דין. חשוב לזכור שבית המשפט שומר על שיקול דעת עצמאי ואינו כבול ללשון ההסכם, ולכן ניסוח מדויק ומקצועי מגדיל את הסיכוי שיאושר כפי שנכתב.
האם אפשר להסתמך על תבנית הסכם מהאינטרנט?
לא, וזו טעות שעלולה לעלות ביוקר. תבנית כללית אינה מתאימה לנסיבות הייחודיות שלכם, אינה משקפת בהכרח את הדין העדכני, ועלולה לכלול סעיפים שבית המשפט יפסול משום שאינם עומדים בטובת הילד. מאחר שמדובר במסמך שילווה אתכם כשני עשורים, ניסוחו האישי בידי עורך דין הבקיא בתחום אינו מותרות אלא הכרח.
כיצד נקבעת חלוקת ההוצאות בין ההורים?
בהורות משותפת מקובל לדבר על חלוקת הוצאות גידול הילד, ולא על ״מזונות״ במובן של עולם הגירושין. בעקבות הלכת בית המשפט העליון בעניין בע"מ 919/15, כאשר ההורים חולקים אחריות וזמני שהות דומים ויש להם הכנסות קרובות, נהוג לחלק את ההוצאות לשתי קבוצות: הוצאות התלויות בשהות, שכל הורה נושא בהן בעת שהילד עמו, והוצאות שאינן תלויות שהות, כגון חינוך ובריאות, המתחלקות בין ההורים. ההסכם מותיר מרחב לעצב מנגנון מותאם להסכמות הצדדים.
מה קורה אם אחד הצדדים מפר את ההסכם?
משעה שההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, ניתן לאכוף אותו ככל פסק דין אחר. צד שנפגע מהפרה, כגון אי עמידה בחלוקת ההוצאות או בזמני השהות, רשאי לפנות לאכיפה, לרבות הפעלת סנקציות שנקבעו בהסכם ופנייה לערכאות. זהו בדיוק כוחו של ההסכם המאושר: הוא אינו הצהרת כוונות אלא מסמך מחייב.
האם ניתן לשנות את ההסכם בהמשך?
כן, אך לאחר שקיבל תוקף של פסק דין הדבר אינו פשוט. שינוי מחייב בדרך כלל הסכמה הדדית ואישור מחודש, ובהיעדר הסכמה יידרש הצד המבקש להראות שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת. מסמך שנוסח מראש בראייה רחבה, הצופה שינויים אפשריים בחיי ההורים והילד, מצמצם את הצורך בתיקונים מאוחרים.

מוכנים להתחיל?

בואו נתחיל לעבוד ביחד

כל שינוי מתחיל בשיחה. קבעו שיחת היכרות כדי להבין איך אוכל לסייע לכם.

קבעו שיחת היכרות